זהר כהן- מצייר ארונות ספרים בתוך חללים ביתיים. זהר הוא ממשיך טבעי ופלאי של מסורת האינטימיזם הצרפתי,הכוללת את וויאר ובונאר כמיצגיה הידועים ביותר.
על אף יומרת ה" אילנות הגבוהים" הללו ניתן לתמוה על היכולת של זהר כהן לבנות אינטימיזם בייתי , ציורי וצבעוני אך בו בזמן לפרקו באמצעות פסים צבעונים הרצים, כגלים,לאורכו ולרוחבו.
מדוע האינטימיזם הבייתי הזה מעניין בתקופה שבה האינטימיות מופרעת ממנוחתה השכם וערב?
כיוון שזהו ,אכן אינטימיזם פרוץ,שתמונת ים וגלים " עולה " עליו ומשכפלת אותו לכדי קיום נוסף.
השילוב של נופים ימיים, אופקים ומשתרעים ללא-גבול עם חללים פנימיים ומוגדרים,
מרוהטים ומאוכלסים מתרחשת אצל זהר ברצף אחד, ולא מעומת בדרמטיות דידקטית.
מתוך הצרוף הזה עולה שאלת המפגש בין טבע ותרבות שהיא חופפת,
במידה רבה, לשאלת סימון הגבול של הבייתי ואינטימי.